DSC_1407.jpg

חינוך לנקיון

לא נעים לחזור הביתה ולגלות שהכלב עשה את צרכיו בבית. דבר זה נכון עוד יותר כאשר הבעייה היא כרונית, וקשה במיוחד כאשר הכלב בוחר לעשות זאת על מיטות, ספות, נעליים, בגדים וכד'. לתופעה זו ישנם גורמים שונים, ואופן הטיפול שונה בהתאם לגורם הבעייה.

בכל מקרה, חשוב להבין שהכלב לא "עושה דווקא", ולא מנסה להתנקם בכם. בשום מקרה אין להעניש את הכלב! ענישה כזו יכולה לכלול צעקות, מכות (כולל "טפיחות קלות" על האף, עם או בלי עיתון מגולגל) או דחיפת אף הכלב למקום בו הוא עשה צרכים! ענישה שכזו לא תלמד את הכלב שהוא לא היה בסדר, ובמקרים רבים הכלב יתחיל לפחד מכם.

גורמים אפשריים לבעיות צרכים בכלבים הם:

  1. הכלב צעיר מדי, ולא מסוגל לשלוט בסוגרים: השליטה על שרירי הסוגרים מתפתחת בגורים רק בסביבות גיל 3-3.5 חודשים. לפני גיל זה, אין להם את היכולת הפיזית להתאפק. יחד עם זאת, הם מתחילים להעדיף סוג משטח או מקום עבור עשיית צרכיהם. מומלץ לתחם את הכלב באזור גדול מספיק, כך שהוא יוכל הן לנוח והן לעשות צרכים. יש להוציא את הכלב לטיולים בתדירות גבוהה, במיוחד אחרי שהוא מתעורר משינה, אוכל, שותה או משחק. כמו כן, יש להוציא אותו בכל פעם אשר רואים אותו מחפש מקום לעשות צרכים. כאשר הכלב עושה את צרכיו בחוץ, יש לעודד אותו. כאשר הכלב מגיע לגיל המתאים, אפשר להתחיל ללמד אותו להתאפק.

  2. הכלב מעולם לא למד להתאפק: כאשר יש לגור אפשרות להסתובב בכל הבית או החצר, בכל פעם שהוא ירצה לעשות את צרכיו הוא פשוט יתרחק מעט. במקרים רבים, כלבים בוחרים אזור/ים מסויים/ים בבית למטרה זו. יש להאכיל את הכלב בשעות קבועות, ולהוציא אותו לטיולים בתדירות גבוהה - כל כשעה-שעתיים בשלב הראשון. בכל פעם שהכלב עושה את צרכיו בחוץ, יש לעודד אותו. במידה והכלב עשה את צרכיו, ניתן לתת לו להסתובב בכל הבית, בתנאי שיש מישהו שמשגיח עליו, ובמידה והוא שוב צריך לעשות צרכים - מוציאים אותו שוב החוצה, ולשבח אותו כאשר הוא עושה את צרכיו בחוץ. כאשר הכלב כבר לא "מפספס" בבית, אפשר להתחיל לאפשר לו להסתובב בבית גם ללא השגחה, למשך זמן קצר. בהדרגה, ניתן להגדיל את משך הזמן בו הכלב ללא השגחה. כמו כן, ניתן להגדיל את הזמן שבין הטיולים, עד שמגיעים ל-3 טיולים ביום (לפחות).

  3. הכלב מפחד לעשות צרכים בנוכחות הבעלים: תופעה זו מתרחשת בעיקר כאשר בעלי הכלב כועסים ומענישים את הכלב כאשר הוא עושה צרכים בבית. במקרים כאלו, הכלב מקשר את נוכחות הבעלים בזמן עשיית הצרכים לעונש שמגיע מאוחר יותר, ומתאפק עד אשר הבעלים יוצאים מן הבית או עד שהכלב מחוץ לטווח הראייה של הבעלים. כפי שציינתי קודם, אסור להעניש כלב אשר עושה את צרכיו, בכל צורה שהיא. ניתן לנסות לטפל בבעיה באופן דומה לחינוך כלב אשר מעולם לא למד להתאפק, אך הדבר ידרוש זמן רב יותר, וסבלנות רבה יותר של הבעלים. חשוב לבנות מחדש את האמון הכלב בבעליו.

  4. סימון טריטוריאלי: כלבים זכרים (בד"כ, אבל לפעמים גם נקבות) נוהגים לסמן טריטוריה באמצעות שתן. התנהגות זו מתחילה להופיע בגיל ההתבגרות המינית של הכלב, אז הוא מתחיל להרים רגל בזמן ההשתנה. ישנם מקרים בהם הסימון בתוך הבית מתחיל בגיל מבוגר יותר. ברוב המקרים, כאשר זו הסיבה לעשיית הצרכים בבית, סרוס הכלב יפתור את הבעייה. אם הסרוס לא פתר את הבעייה, או שהבעלים לא מעוניינים בכך מסיבות שונות, אפשר לנסות לחנך את הכלב מחדש באופן דומה לחינוך כלב אשר מעולם לא למד להתאפק.

  5. חרדת נטישה: לחרדת נטישה סימנים רבים, וביניהם עשיית צרכים בבית. לרוב, כלב הסובל מחרדת נטישה יעשה את צרכיו על מיטות, ספות, כביסה, נעליים או כל מקום אחר בו יש ריח חזק של הבעלים. לעיתים, עשיית הצרכים בבית מלווה בלעיסת חפצים שונים ו/או נביחות או יללות בלתי פוסקות. בכל מקרה של חרדת נטישה אין לנסות לטפל לבד. במקרה כזה, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר להתחיל תהליך התנהגותי לטיפול בחרדת נטישה.

  6. בעייה בריאותית: מחלות ובעיות בריאותיות שונות עשויות לגרום לכך שהכלב לא יהיה מסוגל להתאפק. יש להוציא כלב משלשל או כלב עם בעייה בדרכי השתן בכל פעם שהוא מבקש לצאת. ישנם מקרים בהם הכלב מאבד את יכולת השליטה בסוגרים בגיל מבוגר, וכן לעיתים נדירות תופעה זו מתרחשת בכלבות לאחר עיקור. קיים טיפול תרופתי, אשר מקל על הבעייה.