בורדר קולי ורעיית כבשי

איזור הגבול שבין אנגליה לסקוטלנד הנו איזור הררי, בו קשה לעבד את הקרקע. במשך דורות רבים, תושבי האיזור התפרנסו מגידול כבשים. בשל תנאי השטח הקשים, עבודת הרועה לא הייתה קלה, במיוחד כשהיה עליו להעביר את הכבשים ממרעה אחד למשנהו, או להפריד חלק מהעדר למטרה כזו או אחרת. ענף חקלאות זה לא היה מצליח להתפתח ללא כלב הרועים שהתפתח באיזור זה – הבורדר קולי.

​

כלבי הבורדר קולי התפתחו במטרה לסייע לרועה בעבודות היום-יום עם עדרי הכבשים. בניגוד לרוב גזעי כלבי הרועים, בורדר קולי ישתמש במבט והתגנבות מאיימים, המדמים התנהגות של טורף, ולא יפגע בכבשים. לכן, כלבים אלו שימושיים מאד עבור הרועים, ומסייעים להם לבצע את העבודה במהירות וביעילות. הכלבים רצים במעלה ההרים, מביאים בזריזות את העדרים, ומסייעים במלאכות קשות כגון הפרדת כבשה בודדת מהעדר, הכנסת הכבשים למכלאה ועוד.

​

אילוף הכלבים לרעייה מתבסס על האינסטינקט שטבוע בהם, והוא להביא את הכבשים אל הרועה. כלב שאין לו את האינסטינקטים המתאימים לעבודה לעולם לא יוכל לעבוד בצורה יעילה, והאנשים המובילים בתחום בעולם עובדים בעיקר עם כלבים מקווי דם של כלבי עבודה, בהם היצר חזק במיוחד.

​

הכלב לומד פקודות שונות המסייעות לרועה לשלוט בו ולבצע את העבודה הנדרשת בצורה רגועה, שלא תפגע או תלחיץ את הכבשים יתר על המידה. באופן מסורתי, משתמשים בפקודות באנגלית. הפקודות כוללות ריצה עם כיוון השעון – Away (או Away to Me), ריצה נגד כיוון השעון – Come Bye, התקדמות איטית לכיוון הכבשים – Walk On, עצירה – Lie Down (או לפעמים Stand או Stand There) וחיפוש כבשים שנותרו מאחור – Look Back. הפקודה הקשה ביותר לכלבים אלו, שרוצים להמשיך לעבוד ללא סוף, היא להפסיק לעבוד – That’ll Do. לפעמים מלמדים את הכלבים פקודות שימושיות נוספות, בהתאם לצרכי הרועה.

​

בתחילת המאה ה-20 החלו תחרויות רעייה, אשר מדמות את מגוון הפעולות אותן הכלב צריך לבצע בעבודת החווה היומיומית. תחרויות אלו הן במבנה מאד קבוע:

1. Outrun - ריצה להבאת הכבשים לכיוון הרועה.

2. Lift - איסוף הכבשים בצורה עדינה כך שהן תתחלנה לנוע לכיוון הרועה.

3. Fetch - הבאת הכבשים אל הרועה, תוך כדי מעבר בשער.

4. Double Gather - איסוף קבוצת כבשים נוספת, וצירופן לעדר שהכלב כבר הביא.

5. Drive - דחיפת הכבשים מהרועה והלאה, תוך כדי מעבר בשני שערים נוספים.

6. Shed - הפרדת כמה כבשים משאר העדר.

7. Pen - הכנסת הכבשים למכלאה.

8. Single - הפרדת כבשה בודדת מהעדר.

 

 

בארץ, נושא רעיית הכבשים עדיין בחיתוליו. כמות הכלבים שעובדים עם עדרים מצומצמת, אך בשנים האחרונות, רעייה באמצעות כלבים החלה להתפתח, במקביל להבאת מספר כלבים מקווי דם של כלבי עבודה. התקיימו מספר סדנאות ותחרויות, כולל סדנאות עם אנשים מובילים בתחום מחו"ל.

 

 

​

אני נחשפתי לנושא הרעייה כשהכלב שלי, נארדו – בורדר קולי מקווי דם של כלבי עבודה, הראה את האינסטינקטים המתאימים. בגיל 8 חודשים הוא התחיל לנסות לרעות כמעט כל דבר אפשרי – כבשים, עיזים, פרות, סוסים, חתולים, כדורים, מטאטאים, שואבי אבק וכו'. בהתחלה ניסיתי לנתב את היצר שלו לכיוונים אחרים, בדומה לנעשה עם כלבים אנרגטיים אחרים. עם הזמן הבנתי שבמקרה של נארדו, הדבר לא אפשרי, ושהוא צריך ללמוד לרעות. התחלתי לקחת שיעורי רעייה ולהשתתף בסדנאות. כשנסעתי איתו לדנמרק כדי להשתתף באליפות אירופה הפתוחה ב"ריקודים עם כלבים", לקחתי גם שיעורי רעייה אצל מר אריק הולמגארד, אשר הגיע למקום חמישי באליפות העולם באותה השנה. בדנמרק, נארדו למד שהוא יכול לשלוט בעצמו, ולמד לעבוד עם הכבשים גם באופן עצמאי, ללא הנחייה מפורשת שלי לכל פעולה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הוא נדרש לבצע עבודה אמיתית – הוא היה צריך להעביר כבשים משדה אחד לשדה אחר, להכניס אותן למכלאה ולפצל את העדר לשניים.

​

עם הזמן, נארדו התחיל ללמוד את העבודה, ובמקום לרוץ ללא שליטה אחרי הכבשים, הוא למד להקשיב להוראות שלי. התאמנתי איתו בכל רחבי הארץ, החל בערבה וכלה בעמק בית שאן, כשעיקר האימונים שלנו היו בקיבוץ משמר העמק. כשהחוג לכלבי רועים קיים מבחני יצר בפעם הראשונה, לא הייתה לו בעיה לעבור את המבחן. השתתפתי איתו בתחרויות מקומיות (בארץ עדיין אין תחרויות רשמיות בתחום הרעייה). במרץ 2013, בתחרות שנשפטה על-ידי אלוף אנגליה לשעבר, מר איימון לולס, אף הגענו למקום השני.

 

היום נארדו כבר בפנסיה. אני מתאמנת עם זיפ ועם אייפקס בכל הזדמנות שמתאפשרת לי, בהתחשב בכך שאני גרה בעיר ואין לי עדר כבשים פרטי משלי.