חשיבות האבחון ההתנהגותי בטיפול בבעיות התנהגות

אבחון התנהגותי נכון הוא חלק מרכזי בפתרון בעיות התנהגות. מאמר זה מתאר מקרה בו כלב אובחן באופן שגוי על ידי מספר בעלי מקצוע שונים, דבר אשר לא פתר את הבעייה. אבחון נכון הביא לפתרון תוך ימים ספורים.

​

הטלפון צלצל, ומייד אחרי מילות ההיכרות הראשוניות שמעתי את המשפט "לכלב שלי יש חרדת נטישה".  שיחות טלפון רבות שאני מקבלת נפתחות במשפט כזה, אבל המקרה הזה היה מעט יוצא דופן. ברוב המקרים, אנשים מחפשים באינטרנט פתרון לתופעות התנהגותיות שונות של הכלב שלהם, ומאבחנים את המקרה תוך הסתמכות על המידע שהם מוצאים ברחבי הרשת. במקרה הזה, בוני (שם בדוי) כבר עבר אילוף אצל 2 מאלפים שונים, והוטרינר החליט שיש לטפל בו טיפול תרופתי בגלל שהוא סובל מחרדת נטישה. בעליו פנו אלי בנסיון אחרון להמנע ממתן תרופות פסיכיאטריות לכלבם.

​

בתחילת כל תהליך אילוף עם לקוח, אני תמיד עורכת פגישת ייעוץ ראשוני.  הדבר חשוב במיוחד במקרים של בעיות התנהגות. בפגישה זו אני צופה בהתנהגות הכלב, מתרשמת מתנאי המחייה שלו, ושואלת את הבעלים פרטים רבים לגבי חיי היום-יום איתו. בהרבה מקרים, עוד בשיחת הטלפון המקדימה לפגישת האבחון אני מבקשת מהבעלים לעשות "שיעורי בית" ולהכין דברים שונים לפגישה זו. במקרה של בוני ביקשתי סרטון וידאו המראה את מעשיו כאשר הוא נשאר לבד בבית.

​

בוני הוא כלב מעורב בן שנה וחצי, מסורס ומלא שמחת חיים. הוא נמצא אצלם מאז שהוא גור, וכבר בגיל צעיר הם החלו באילוף וחינוך בסיסי. בגיל 5 או 6 חודשים, בוני החל לפתח תלות בנוכחות בעליו, ולהראות סימני לחץ כשהם יוצאים מהבית. כשהם חזרו הביתה, בוני היה נרגש מאד, ואף השתין מהתרגשות.  במקרים רבים, זו לא הייתה השלולית היחידה שהם מצאו בבית.

​

האילוף בגיל צעיר השאיר את בוני ככלב ממושמע יחסית. הוא בא כשקוראים לו, הולך יפה עם רצועה, ויודע לשבת ולשכב כשמבקשים ממנו. למרות זאת, בכל פעם שבעליו חזרו הביתה, הם מצאו נזקים שונים, אשר להערכתם מסתכמים בכמה עשרות אלפי שקלים. בוני הרס ספה, נעליים, בגדים, ספרים, דיסקים, כבלים חשמליים ועוד. כמו כן, לפעמים הוא עשה את צרכיו (שתן וצואה) כאשר הוא נשאר לבד. אחרי תקופה מסוימת, הם פנו למאלף נוסף במטרה לפתור בעיות אלו, אך למרות זאת הנזקים נמשכו. בסופו של דבר, הם החליטו לקשור אותו בבית בזמן שהם לא נמצאים.

​

קשירה של כלב כאשר הוא נמצא ללא השגחה עלולה להיות מסוכנת. כלבים רבים מסתובבים סביב רהיטים או חפצים שונים בתוך הבית או עצים בחצר, וקושרים את עצמם בצורה מסוכנת. ישנם כלבים אשר קופצים מעל חפצים, ונשארים תלויים באויר כשהם קשורים בצוארם. אחרים מסתבכים בצורה פחות מסוכנת, אבל לא מצליחים להגיע לכלי המים שלהם, דבר אשר עלול לגרום להתייבשות. בחלק מהמקרים הרצועה מסתבכת סביב רגלי הכלב, דבר אשר עלול לגרום לפציעה חמורה. מלבד זאת, קשירה עלולה לגרום לכלב לפתח בעיות התנהגות שונות (למשל, התסכול שנגרם לכלב מהקשירה עלול לגרום לתוקפנות, או להחריף את בעיית ההרסנות).

​

הקשירה של בוני גרמה לכך שהנזקים בבית הצטמצמו לאזור בו הוא היה קשור, אבל לא פתרה את הבעיה. אם במקרה הם השאירו משהו בטווח שהוא הצליח להגיע אליו, אותו דבר הושמד לחלוטין. בגלל שהוא לא הצליח להגיע לדברים, הוא ניסה לקרב אותם אליו עם רגליו, ושרט אותם. למזלו הדבר לא הסתכם בפציעה, כי כלבים רבים שוחקים את ציפורניהם או שוברים אותן, דבר אשר גורם לדימום וכאב רב.

​

בפגישת הייעוץ אפשר היה לראות בבירור שבוני לא מוציא מספיק מרץ בחיי היום-יום. הוא כלב צעיר, ומעורב עם גזעים אנרגטיים ופעילים. הפגישה נמשכה כשעה וחצי, ובמהלכה בוני לא הפסיק לשחק בצעצועים שלו שהיו מפוזרים ברחבי הבית. בתשאול של הבעלים התברר שביום ממוצע בוני יוצא רק לשני טיולים קצרים, באורך של כ-10-20 דקות כל אחד. בכל שאר שעות היממה, בוני נמצא בתוך הבית, כאשר בעליו עובדים שעות רבות. הוא נדרש להתאפק זמן רב, מה שהסביר את עשיית הצרכים בבית, והיה משועמם ושיחק עם כל דבר אשר נקרה בדרכו.

​

בעליו של בוני הכינו את "שיעורי הבית" שנתתי להם כראוי, והראו לי תמונות של הנזקים שהוא גרם, כמו גם סרטון של התנהגותו שלו בוני כשהוא נשאר לבד בבית. בסרטון, בוני מסתכל על בעליו כאשר הם עוזבים את הבית, ומייד לאחר מכן הוא הולך ומתחיל לשחק עם חפצים שונים הנמצאים סביבו. השוואה בין הסרטון לבין מה שראיתי במו עיני במהלך הפגישה הראתה שבוני משחק במשך שעות רבות במהלך היום, אבל כשבעליו לא בבית המשחק שלו כולל גם חפצים "אסורים" כגון נעליים, כריות, שמיכות וכו'.

​

במקרה זה, די ברור שבוני לא סובל מחרדת נטישה, ולא זקוק לתרופות פסיכיאטריות. הוא מתנהג ככלב צעיר, בריא ומשועמם. בעליו קיבלו הנחיות להפעיל אותו יותר, במיוחד לפני שהוא אמור להשאר לבדו. הם החלו להוציא אותו לטיולים ארוכים יותר, לשחק איתו במשחקים מאתגרים ומעייפים, ולתרגל את הפעולות שהוא למד במהלך האילוף במגוון מצבים, בבית ובחוץ. כשהוא נשאר לבד, הם החלו להשאיר לו צעצועי האכלה מעניינים ואטרקטיביים, והרחיקו מטווח פיו חפצים שהוא עלול ללעוס. כמו כן, הם הפסיקו לקשור אותו בבית כשהוא נשאר לבד.

​

המקרה של בוני מדגיש את הצורך באבחון נכון של בעיית התנהגות. הסימפטומים של חרדת נטישה דומים מאד לסימפטומים של בעיות התנהגות נוספות, כמו גם של שעמום ועודף מרץ (כמו במקרה של בוני). הטיפול בכל אחת מבעיות ההתנהגות הללו תלוי בגורם לבעיה, ולכן חשוב להגיע לאבחון הנכון באמצעות איש מקצוע מתאים.

​

משיחות טלפון עם בעליו של בוני, ימים ספורים אחרי הפגישה אפשר היה לראות את ההבדל בהתנהגותו בבית.  גם כשהוא נשאר 8 או 10 שעות לבד, בוני הפסיק להרוס חפצים בבית. תוספת הטיולים גרמה לכך שבוני לא נאלץ להתאפק שעות רבות, ועשיית הצרכים בבית נפסקה. מובן מאליו שהם לא החלו במתן התרופות.